top of page

הבית שלי

הפרוייקט: הבית שלי הוא כל כך אני, הרהיטים והאביזרים שאספתי במשך שנים רבות, האנשים שאני הכי אוהבת בעולם.

המשימה: גם למעצבת שיודעת מה היא רוצה הבית הפרטי הוא אתגר של חיבורים, איזונים, שילובי צבעים, חומרים, חזון עיצובי ופרקטיקה. וצריך גם לעמוד בתקציב, לדעת היכן לשים יותר והיכן פחות, מה נותן את המגה-אפקט ועל מה אפשר להתפשר. אני תמיד אומרת שיש אינסוף דרכים לייצר בית יפה ונעים והחוכמה היא בבחירות נכונות וחכמות.

התהליך: הבית שלי בנוי משכבות-שכבות של זכרונות, אהבות ישנות ואהבות חדשות. יש סיפור מאחורי כמעט כל פריט בבית.

ליקוט רב שנים של פריטים, עוד מהתקופה שהייתי סטודנטית ואספתי בפחים וברחוב כל מיני רהיטים שאנשים זרקו (איך??!!)

מאז ומתמיד נמשכתי לוינטג'. שוקי פשפשים זאת האהבה שלי, גם חנויות יד שנייה של בגדים. הסיפור מאחורי כל פריט, ההיסטוריה שלו, מאיפה הוא הגיע, האופי המיוחד שלו. אני אוהבת את השונות, את החד פעמיות, את הפוטנציאל של לקחת רהיט ולתת לו אינטרפטציה משלי ולהפוך אותו למשהו אחר.

אבל לא רק וינטג', גם חנויות עיצוב בארץ ובעולם, תערוכות אמנות, פוסטרים מדליקים שנמכרו בבתי קפה ומיסגרתי לתמונות, גלויות שפעם היה אפשר לאסוף בכל מיני חנויות ובתי קפה, פריטים שנאספו באיקאה (חובה! אבל לדעת למצוא את האביזרים המיוחדים שלהם, שהרבה פעמים נעלמים ולא חוזרים ואף אחד לא מאמין שזה איקאה).

העיצוב הוא אקלקטי, ישן וחדש, וינטג' ותעשייתי, פריטים בעיצוב מינימליסטי בשילוב עם פריטים שופעי צבע וטקסטורה, שילוב בין חומרים, עץ, מתכת וטקסטיל והקפדה שלמרות השונות ייצרו בסופו של דבר שפה אחידה ושילוב הרמוני.

צילום: Karin Ravenna Photography

bottom of page